כולנו צוברים עם החיים זכרונות וחפצים מרגעים ותקופות משמעותיות.
זה יכול להיות תמונות, פסלים, ציורים, תעודות, אוספים ועוד מגוון פריטים, שכשניתקל בהם במקרה הם ידאגו להעלות לנו חיוך על הפנים, ישלחו אותנו למחוזות אחרים ולרגע ניזכר "איזה כיף היה אז".
לחפצים יש משמעות גדולה עבורנו, ואני לגמרי בעד לשמור חפצים שעושים לנו תמיד טוב בלב…
הטעות הנפוצה של רובנו היא שמירת החפצים הללו בין חפצי היום יום, מה שגורם לאגירה מוגזמת, בלאגן, כאוס והכי עצוב- אנחנו רואים את החפצים האלה והם מעלים בנו תסכול במקום ההפך הגמור.
אז נכון שבאופן כללי אני תמיד ממליצה לזרוק, לחיות באורך חיים מינימליסטי, לא לצרוך הרבה, אבל כמובן שגם לי, כמו בוודאי לכולכם, יש חפצים שאני מתקשה מאוד להיפרד מהם. כדי לתת להם מקום של כבוד, גם בלב אבל גם בבית, החלטתי ליצור קופסת מזכרות, כך שהכל נמצא במקום מרוכז, וכשבא לי להיזכר אני פשוט פותחת את הקופסה ולרגע אחד מתנתקת מההווה וחווה את העבר שלי בצורה טובה ונעימה.
צורת אחסון זו גורמת לשאר מקומות האחסון בבית להיות מנוצלים אך ורק לחפצים שבשימוש יום יומי, זה מפנה מקום פיזי ומקום רגשי ומנגיש עבורי את החפצים בבית.
ממליצה לכם לנסות, להגדיר קופסה אחת (אפשר גם יותר כמובן) ולשמור בתוכה את הזכרונות שלכם שאתם מתקשים להיפרד מהם. אם יש חפצים גדולים תרגישו חופשי לצלם אותם ולהכניס את התמונה לקופסה, ככה הם ישארו איתכם תמיד ולא יתפסו את המקום הפיזי. הקופסה הזו, מעכשיו והלאה, תהיה קופסת "לא משתמשים ולא זורקים" שלכם- תרשו לעצמכם להכניס לשם כל מה שאתם מתקשים להיפרד ממנו, זו זכותכם וחלק בלתי נפרד ממי שאתם היום.
איזה סוג של חפצים אנחנו מכניסים לקופסת אחסון נפרדת?
מזכרות מתקופת ילדות ונעורים, מזכרות מאנשים יקרים לליבנו שכבר אינם, חפצים שהנציחו זיכרון ספציפי בעבר שלנו (תעודה מיוחדת, פרס, גביע ועוד), מתנה שלא בשימוש אבל ממישהו יקר שלא נרצה לזרוק או למסור, חפץ שליווה אותנו בתקופה מסוימת והוא מהווה עבורנו תזכורת למשהו שקרה.
חייבים לזכור!
אין סיבה למצוא את החפצים האלה בין חפצי היום יום שלנו.
זה יוצר עומס ומקשה על השימוש היום יומי.
בעזרת קופסת אחסון מתאימה, עם כיתוב בעיצוב אישי, ניתן לתת מקום של כבוד עבור כל החפצים היקרים האלה, לליבנו.












